השפעות ארוכות טווח של טראומה מינית בילדות
טראומה מינית בילדות אינה רק אירוע נקודתי, אלא אירוע מטלטל אשר מותיר חותם עמוק על הנפש, הגוף והזהות, ובכך משפיע באופן נרחב גם על החיים הבוגרים. עבור הנפגע/ת, הפגיעה מייצרת חוסר אונים קיצוני ופוגעת עמוקות בתחושת הביטחון הבסיסית והאמון בעולם. מערערת את תחושת השליטה, השייכות והמשמעות, וגורמת לשינויים עמוקים בזיכרון, ברגש ובזהות.
הקשר בין טראומה מינית לקשיים בבגרות
כאשר מערכות ההתמודדות של הילד/ה קורסות, נוצר שינוי התפתחותי אישיותי מתמשך. מחקרים מצביעים על קשר חזק בין טראומה מינית בילדות לבין מגוון רחב של קשיים בבגרות, לרבות דיכאון, חרדה, התמכרויות, הפרעות אכילה והתנהגות אובדנית. לצורך הדוגמה, 40% עד 70% מהמאושפזים הפסיכיאטריים עברו התעללות בילדותם.
5 תחומי הפגיעה המרכזיים בבגרות
השפעות הפגיעה מתבטאות באופן מקיף בחמישה תחומים עיקריים:
- בעיות רגשיות – לעיתים קרובות נפגעי הטראומה נושאים תחושות של אשמה ובושה, וחיים בדריכות כרונית המתבטאת בחרדה, התקפי פאניקה ופוביות. לצד דיכאון, ייאוש ומחשבות אובדניות, רבים גם חווים אבל מתמשך על אובדן הילדות, ניתוק רגשי או דיסוציאציה ואף חוויה של "מוות מבפנים" , כמו כן נצפים סימפטומים של פגיעות עצמיות כאמצעי להתמודד עם כאב.
- תפיסה עצמית ותפקוד קוגניטיבי – הטראומה עלולה ליצור תחושת "איבוד ערך עצמי" ודימויי גוף שליליים. הנפגע/ת עשוי/ה לחוות את העולם כמקום מאיים, לסבול מבעיות זיכרון, ריכוז ולמידה, ולחוות תופעות דיסוציאטיביות יומיומיות כמו פלאשבקים וסיוטים.
- השפעות גופניות ובריאותיות – הטראומה נצרבת בגוף ומובילה למתח כרוני. זה עשוי לבוא לידי ביטוי בכאבי ראש, כאבי גב, כאבי אגן, בעיות עיכול, הפרעות שינה וקושי להירגע. קיימת שכיחות גבוהה יותר של מחלות אוטואימוניות, כגון עייפות כרונית, פגיעה במערכת החיסון והפרעות אכילה (מהוות ניסיון נואש לשלוט בגוף).
- מיניות – תחום המיניות נפגע באופן משמעותי: החל מהימנעות מיחסי מין או כאבים (וגיניזמוס), דרך חוסר חשק, ועד לבלבול בזהות המינית או התנהגות מינית לא מובחנת ומסוכנת, לעיתים מתוך ניסיון לשחזר ולתקן את חוויית חוסר השליטה הראשונית.
- יחסים בין-אישיים – היכולת ליצור אמון בסיסי נפגעת באופן עמוק. הנפגעים נוטים לבידוד, חשדנות, בריחה מקשר או שהם נוטים להיכנס לקשרים פוגעניים שמזכירים את הטראומה המקורית. בנוסף, עשוי לצוץ קושי להכיל סמכות, לנהוג בעבריינות או להשתמש בסמים.
הדבר הראשון בדרך לתהליך הריפוי הוא ההבנה וההכרה בהשפעות הפגיעה האפשריות, משום שכל עוד יש הדחקה, הסתרה ופחד להתמודד עם ההשפעות – לא נוכל להתחיל בתהליך ההחלמה, שבסופו של דבר ואחרי דרך ארוכה, טיפול יכול לסייע ולהוביל לריפוי המיוחל.